לא אושר תקצוב למיגון ישובים ומוסדות

הכל מבוסס על החלטה מטופשת מלפני הרבה שנים, שעוטף עזה נגמר אחרי 7 ק"מ. ניסינו בכל דרך להרחיב גם את המיגון, וגם את ההטבות הכלכליות שנובעות מההגדרה של 'עוטף עזה', תמיד נתקלנו בתשובה שלילית. הנימוק היה אם נצטרך למגן אתכם נצטרך למגן גם את אשקלון - זה המון כסף, וזה בלתי אפשרי. בכל משרדי הממשלה נתנו לי את אותה התשובה. יש לי עכשיו כ-1,800 איש במרחבים לא ממוגנים, כולל אנשים מבוגרים. גם המקלטים בישובים לא שווים שום דבר. לשמחתנו לא היו פגיעות ישירות

מה שאני הצעתי לפני מספר שנים היה שגם אם המדינה לא שמה את כל הכסף, שתיתן סיוע בכל מה שקשור בבירוקרטיה והנעת תהליכים. חוץ מזה, גם חשבתי שנכון לעשות ועדת חריגים עבור אוכלוסייה מבוגרת ובעלי מוגבלויות. עבורם כן צריך למצוא פתרונות

אם לא נתתם מיגון ולא טיפלתם במיגון במשך עשרות שנים, אז תפנו את מי שבלי מיגון... אני לא מדבר על אלה שיש להם מיגון או יכולות להתמגן, אני מדבר על סוציו אקונומי של 2 ו-3 שאתה והשר מכירים לא פחות טוב ממני, 7 שנים אני צועק וכל פעם מקוששים עוד החלטת ממשלה, קיבינימט, תכניסו את אשקלון לעוטף

פנינו לעמיגור כמה פעמים מאז הפרסום הזה, ולא קיבלנו עדיין אישור לבנייה שיאפשר לנו לקחת את ההלוואה. זה מתעכב חודשים על חודשים, הבירוקרטיה מטרטרת אותנו מכאן לשם. אז אין מיגון – ושוב עפים טילים

אף בית לא מוגן במימון ציבורי בשנה וחצי האחרונות, מאז אישור התקציב לכך

השר גלנט היה קשוב לדרישות שלנו. ישנם הרבה מאוד פערי מיגון בעוטף עזה ובערי הדרום. צריך להאיץ תהליכים ולצמצם את הפערים לפני שיהיה מאוד מידי

הפגישה עם ראשי הרשויות מאזור הדרום עסקה בדרכים לחיזוק ההתיישבות בדרום ולשמירת ביטחון התושבים. ראשי הרשויות הציגו את האתגרים והצרכים העתידיים עבור התושבים, והשר הציג בפניהם את האסטרטגיה הביטחונית של ממשלת נתניהו. האיום האיראני הוא בראש סדר העדיפויות שלנו, אמר להם

נושא המיגון של כל יישובי המועצה נמצא בסדר היום של המועצה עוד מלפני סבב השנה האחרונה. כל הניסיונות שלנו מול משרדי הממשלה, ביחד ולחוד, לא צלחו. ניסינו להעביר החלטה שבמועצות אשר מירב היישובים שלהם נמצאים בתוך העוטף, כמו באשכול, יוכרו כולם כעוטף עזה, וזה לא צלח

כל הסיפור הזה הוא אבסורדי לחלוטין. פשוט לא הגיוני. בסבב האחרון רוב הנפילות היו בשטחים שמעבר לטווח שבעה הק"מ. אצלי נפלה רקטה בתוך החממה. אין מיגוניות בשטח ואני גם לא זכאי לפיצויים על נזקים מאחר ואני לא בטווח עליו החליטה הממשלה... אנחנו באותה מועצה אזורית, הילדים שלנו מתחנכים באותו בית ספר ורק בגלל שאנחנו מתגוררים כמה מאות מטרים מעבר לטווח השבעה ק"מ, אנחנו לא זוכים מהמדינה למיגון ולהטבות. אנחנו פשוט מופלים לרעה, מרגישים כמו בנים חורגים. בית ללא מיגון הופך למעשה למלכודת מוות לכולנו

כשמדברים על תושבי העוטף נדמה לכולם שאנחנו מוגנים ושהמדינה דואגת לנו, אז לא. שבעה יישובים במועצה שלנו לא ממוגנים בגלל החלטת ממשלה שמדברת על טווח של שבעה קילומטרים. אנחנו שבעה קילומטרים ו-200 מטר, ולכן עד היום אנחנו לא ממוגנים. כשאנחנו אמורים לשהות במרחב מוגן, אין לנו אותו... תחושה נוראית של חוסר ביטחון וחוסר וודאות

"במשך שנים ייבשה המדינה את תקציבי המיגון לבתי החולים, בעיקר בפריפריה", נכתב בממצאי העמותה החדשים. "כעת, בזמן המלחמה, מרכזים רפואיים מרכזיים, ניצבים חשופים לאיומי הטילים והרקטות עם פערי מיגון חמורים. כיום, רק 11 מתוך 30 הפגיות בישראל הינן ממוגנות. למרות התראות חוזרות ונשנות וסכנת ירי הטילים המתמשכת".