התייחסות להסברה כפרסום בדיעבד ולא חלק מקבלת החלטות

במקום לטפל בהסברה ככלי אסטרטגי אינטגרלי בקבלת החלטות ובניהול משברים, ישראל התייחסה אליה במשך שנים כאל פעילות פרסומית המתרחשת בדיעבד. הזנחה מתמשכת של הזירה התקשורתית הבינלאומית, לצד השקעות כבדות של גורמים עוינים כמו קטאר, יצרו מציאות שבה המסרים הישראליים הוטבעו בקרב רעשי רקע. בליל מסרים סותרים, חשיבה לטווח קצר וחוסר עקביות באסטרטגיה, לצד התעקשות על שימוש בכלים ישנים שלא הוכיחו את עצמם, הובילו למצב שבו ישראל נמצאת בעמדת נחיתות בתקשורת הבינלאומית